אם זה לא חוזה אז אין לי מחויבות, אם זה חוזה הביאו לי אותו לעיון בבקשה.

בין הדברים הדמיוניים הרבים שאפשר לסמן כ"מדינה" יש את הצד השני בחוזה ה"אזרחות" שלנו. לנו, כאשר אנו בסטטוס "אזרח", יש חובות כלפי ה"מדינה", ולה יש חובות כלפינו. בכל מצב אחר, מול כל גוף תאגידי אחר, רוב הישראלים היו מבקשים לראות את החוזה כדי לדעת על מה הם חותמים בדיוק (וכמובן לראות אם בכלל כדאי להם לחתום). מה מייחד כל כך את תאגיד המדינה בהקשר הזה? הדת כמובן. המאמינים לא יכולים לשבור את התכנות הגורם להם לשים את האלוהים שלהם (המדינה) מעל ההיגיון ומחוץ לתחום הפקפוק-able. אבל נשים בצד את הדת, ונשאל לרגע כאטאיסטים: על מה חתמתי? להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת