כאשר דיון גולש ל "אנחנו הצענו להם…" \ "הם עשו לנו…" \ "אבל הם בחרו בחמאס" \ "אבל אנחנו בחרנו ביבי" … זה אומר שהגיע הזמן לסיים אותו, או להסכים על כך שאין כזה דבר "הם" ואין כזה דבר "אנחנו" ולהמשיכו עם התובנה הזו – וזו עוד שיטה טובה להראות שמבחינה הגיונית, קומפלקס מערכות האמונה (והפעולות המבוססות על ה)"דמוקרטיה" הינן מינימום לא מוסריות.
אין שום דבר כזה שקוראים לו "אנחנו" אשר "בחר" באיש כזה או אחר. יש אנשים שבחרו בגרוע פחות, אנשים שבחרו בלית ברירה, אנשים שבחרו ומאמינים, אנשים שמקבלים את המצב כי הם מאמינים שאי אפשר לשנות אז לפחות יעשו מה שאפשר כדי להחזיר לעצמם כמה שיותר מן העוגה, ישנם אנשים שלא בחרו כלל והם זועמים על העריצות שנכפית עליהם ע"י המאמינים בעודם מסרבים לכללי המשחק הדמוקרטי ורואים בו משחק מכור מראש אשר אפשר רק להילחם על עד כמה מפסידים.
אקח צעד קדימה ואטען שרוב האנשים בוחרים כי הם מרגישים מאויימים. והטענה הנשמעת כתקליט שבור שלא לבחור זה לבחור בגרוע ביותר מאשרת זאת. מעל כל בחירה, בייחוד אלו המושכלות יותר, מרחף ענן של האיום כי שליט עריצי יותר עלול להיבחר אם לא נעזור לשליט הפחות עריצי להיבחר. לפי תפיסת עולמי חרא פחות מסריח הוא עדיין חרא. ועריץ סימפטי יותר הוא עדיין עריץ מחורבן. להמשיך לקרוא
אין בכלל "אנחנו"
להגיב