אתה חוזר ומדבר איתי על "איזו", בעוד אני מדבר על "האם בכלל"!

רשומה נבחרת

חבר יקר, בכל דיון ביננו, אתה מסכים איתי על העובדה ש"מיסוי" הוא אלימות, ואף שותף איתי להשקפה שאלימות היא דבר רע, הן בחינוך ועל אחת כמה וכמה ככלי לצבירת כוח, רכוש או כניעה של בני אדם.
אך בסוף אתה תמיד חוזר ומנסה לומר לי שצריך סמכות עליונה, שיש לתקן את השיטה מבפנים, שביבי הוא הבעיה, או שמפלגת השלטון הנוכחית, או הבוחרים הם הבעיה, או בכלל, שמיסוי הוא לא אלימות. כלומר אתה תמיד חוזר איתי לשאלות כמה סמכות צריך או מי הסמכות שצריך מעל כולנו. והנה אני חוזר ושואל אותך: האם בכלל צריך סמכות כזו? והתשובה שלי היא: לא! להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

אם זה לא חוזה אז אין לי מחויבות, אם זה חוזה הביאו לי אותו לעיון בבקשה.

בין הדברים הדמיוניים הרבים שאפשר לסמן כ"מדינה" יש את הצד השני בחוזה ה"אזרחות" שלנו. לנו, כאשר אנו בסטטוס "אזרח", יש חובות כלפי ה"מדינה", ולה יש חובות כלפינו. בכל מצב אחר, מול כל גוף תאגידי אחר, רוב הישראלים היו מבקשים לראות את החוזה כדי לדעת על מה הם חותמים בדיוק (וכמובן לראות אם בכלל כדאי להם לחתום). מה מייחד כל כך את תאגיד המדינה בהקשר הזה? הדת כמובן. המאמינים לא יכולים לשבור את התכנות הגורם להם לשים את האלוהים שלהם (המדינה) מעל ההיגיון ומחוץ לתחום הפקפוק-able. אבל נשים בצד את הדת, ונשאל לרגע כאטאיסטים: על מה חתמתי? להמשיך לקרוא